החלטה בתיק ת"א 1124-04

ביום 12.7.11 התקיים קדם משפט שבמהלכו העלו המבקשים (הנתבעים בתביעה ) את הטענה שיש להורות על מחיקת התובענה כנגדם, וזאת על רקע פסק הדין שניתן ביום 22.1.05 על ידי הנשיאה, כבוד השופטת ב' גילאור, שבו היא קיבלה את תביעת המשיבה (התובעת בתיק זה) וחייבה את ג"ד כימיקלים בע"מ (" ג"ד") לשלם למשיבה את הסכומים שנקבעו בפסק בוררות שניתן ביום 4.8.03 (" פסק הדין הראשון").  עוד נקבע בפסק הדין הראשון - וזה החשוב לענייננו - כי " התביעה כנגד הנתבעים 6-2 (המבקשים כאן, א"ק) תימחק, ללא צו  להוצאות".

המבקשים טוענים כי חלק זה בפסק הדין הראשון לא שונה ולא תוקן, ולכן התביעה כנגדם אינה קיימת עוד. בקשר לכך מצביעים המבקשים על בקשה שהוגשה בשעתו בתיק בש"א 18347/07 אשר, לטענתם, טרם ניתנה בה החלטה, ובה התבקשתי להורות על מחיקתם של המבקשים מתיק זה, וזאת על יסוד ההוראה האמורה בפסק הדין הראשון. עוד ראוי לציין בפתח הדברים כי העניין העומד להכרעה כבר עלה במסגרת דיון קדם משפט שהתקיים ביום 5.7.10, ואשר בעקבותיו העלו הצדדים את טענותיהם בכתב בנוגע להמשך ההליך נגד המבקשים, ובעקבות כך ניתנה על ידי, ביום 8.12.10, החלטה שבחלקה הצריך לעניין זה נאמר ש" מסגרת הדיון הנוכחית אינה מאפשרת ואינה מצריכה מסקנה עובדתית בעניין זה וייתכן, ואיני קובע עתה דבר לכאן או לכאן, שיעלה בידי הנתבעים (המבקשים כאן, א"ק) לשכנע שאכן תוצאת פסק הדין הראשון הייתה מחיקה של התביעה נגדם וכי הסכמת הצדדים שעליה הושתת פסק דינו של בית המשפט העליון לא שינתה תוצאה זו. מכל מקום, לעת הזו אין בכך כדי להביאני למסקנה שיש להוסיף ולעכב את הדיון בתובענה".על ההחלטה הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 211/11), אשר ביום 2.2.11 ניתנה בה החלטה הדוחה את הבקשה. לענייננו קבע בית משפט העליון כי " אם אכן סבורים המבקשים כי התובענה נגדם נמחקה, הרי שיוכלו להעלות טענתם זו בקדם המשפט הקבוע ליום 29.3.11 (שנדחה והתקיים ביום 12.7.11, א"ק) אם תתקבל טענתם, ואיני מחווה לגביה כל דעה, הרי שהסתיימו ההליכים בעניינם".

במהלך הדיון חזרו המבקשים וטענו את הטענות שאותן כבר העלו בגדר טיעונם הכתוב שהוגש בהמשך לקדם המשפט שהתקיים ביום 5.7.11, והם הוסיפו עוד את עניין הבקשה בתיק בש"א 18347/07 הנ"ל, שכאמור, טרם ניתנה בה החלטה.

שקלתי את טענות המבקשים ואני מחליט לדחות את בקשתם.

בפתח הדברים אציין כי התקשיתי לראות את הרלוונטיות של הבקשה בתיק בש"א  18347/07  הנ"ל ושל העובדה שטרם ניתנה  החלטה באותה בקשה. הבקשה הוגשה ביום 3.11.07 על ידי ג"ד, ובכותרתה צוינו המבקשים כאן כמשיבים פורמליים. משניתן ביום 10.1.10 פסק דין שלפיו התקבלה תביעת המשיבה נגד ג"ד, התייתר הצורך במתן החלטה בבקשה, שהרי ג"ד כבר אינה צד להליך שבת"א 1124/04 שבבית משפט זה. על כל פנים, אם בכלל יש רלוונטיות לבקשה בבש"א 18347/07 הרי שזו תומכת דווקא בטענות המשיבה.

כזכור, על פסק הדין הראשון הוגש על ידי ג"ד ערעור לבית המשפט העליון (ע"א 11829/05),  וביום 5.9.07 ניתן  פסק דין בערעור שבו נאמר, בחלק הצריך לענייננו, כי " בעלי הדין קיבלו את הצעתנו לפיה פסק דינו של בית המשפט המחוזי יבוטל והעניין יחזור אליו. מטרת ההחזרה היא שבית משפט קמא ייתן את פסק דינו על פי האמור בסעיף 8 להסדר הדיוני שנעשה בעבר בין בעלי הדין". ההסדר הדיוני שאליו כוונו הדברים בפסק דינו של בית המשפט העליון הוא הסדר שקיבל תוקף של החלטה בתאריך 21.9.92 (ראו פיסקה 20 של פסק הדין הראשון), וזו לשונו של סעיף 8 שלו:

"מוסכם כי פסק הבוררות, לכשיינתן, יהיה כפוף לעילות הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968, וכי השיפוט בעניין זה יהיה נתון לבית המשפט המחוזי בחיפה. הוחזר פסק הבוררות לבורר, תימשך הבוררות ועם סיומה יחולו הוראות סעיף זה. בוטל פסק הבוררות, יחודשו ההליכים בין התובעת לבין הנתבעת מס' 1  (ג"ד, א"ק) (יחד עם יתר הנתבעים) בת.א. 1730/87 ( שלימים הפך להיות ת"א 1124/04 זה, א"ק) , ולא תתקיים כל בוררות נוספת. הצדדים מסכימים כי במקרה כזה בית המשפט יהיה רשאי להכריע בתובענה כנגד הנתבעת מס' 1 על יסוד הראיות (כפוף לכך שלא ייעשה שימוש בראיות שהיוו עילה לביטול פסק הבורר) והסיכומים שהיו בפני הבורר, בלא שיהיה צורך לשמוע את העדויות ואת סיכומי בא-כוח הצדדים מחדש; על אף האמור, במידה ובוטל פסק הבוררות מתוקף הוראות סעיף 24(4) לחוק הבוררות, יהיה הצד שלבקשתו בוטל הפסק רשאי לעתור לבית המשפט בבקשה להשלים כל עדות או טיעון שבית המשפט, בהחלטתו המבטלת את פסק הבוררות, קבע כי הזכות להשמיעם נשללה ממנו." (ההדגשה הוספה, א"ק).

על מנת להכריע בבקשה זו יש, אפוא, לפרש את הוראת ההסדר הדיוני. המבקשים נהגו בניגוד למצוות תקנה 241  לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 ולא הגישו את בקשתם בכתב, כשהיא נתמכת בתצהיר, אלא הביאו אותה כטיעון בעל פה בגדר הדיון בקדם משפט  ומשום כך, למעט נוסחו של סעיף 8 אין בפני כל ראיה שניתן לבסס עליה ממצא עובדתי כדי לתמוך בפרשנות כזו או אחרת שלו. דעתי היא שאזכור אפשרות חידושם של ההליכים כנגד ג"ד ביחד עם יתר הנתבעים (הלא הם המבקשים כאן) תומך בטענת המשיבה, שכאשר נקבע בפסק דינו של בית המשפט העליון שהעניין יוחזר לבית משפט זה, על יסוד הוראת סעיף 8 של ההסדר הדיוני, משמעות הדבר היא שפסק הדין הראשון בוטל כולו, לרבות אותו חלק שלו המוחק את התביעה נגד המבקשים, והעניין בכללותו, לרבות התביעה נגד המבקשים, הוחזר להמשך הבירור המשפטי בבית משפט זה.

המבקשים טוענים שפסק דינו של בית המשפט העליון הוא פסד דין שניתן על יסוד הסכמת הצדדים לערעור, ולאור הוראת תקנה 461 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984, ומכיוון שהמבקשים לא היו צדדים לערעור בתיק ע"א  11829/05, אין במה שנאמר בו כדי לחייב אותם וכי המשך ההליכים נגדם, על יסוד אותו פסק דין, פוגע בזכויותיהם.

אני מתקשה לקבל גם טענה זו, ואני סבור שהעלאתה מפי בא כוח המבקשים מעוררת קושי ואף תחושה של חוסר נוחות. בשעתו, טרם מתן פסק הדין נגדה ביום 10.1.10, הגישה ג"ד, שהייתה מיוצגת על ידי בא כוחם של המבקשים, את הבקשה בבש"א 18347/07 הנ"ל, והיא הייתה זו שביקשה את מחיקת התביעה נגדם.  לשון אחרת, מעובדה זו, כמו גם מעובדות אחרות הפזורות על פני כתבי הטענות בהליכים אלה המתנהלים מזה שנים ארוכות, ניתן לראות שלא זו בלבד שאין כל חזית וכל אינטרס מנוגד בין המבקשים לבין ג"ד, אלא שייצוגם וייצוגה של ג"ד היה כל העת אחד.  לכן,  כשג"ד יוצגה בע"א 11829/05 בבית המשפט העליון על ידי מי שהיום הם באי כוחם של המבקשים, אין הם יכולים לטעון שפסק הדין המוסכם שניתן בערעור, ואשר החזיר את הדיון לבית משפט זה על מנת שהתביעה תתברר גם כנגדם, הוא פסק דין המקפח את זכויותיהם.

סיכומו של דבר, אני דוחה את טענת המבקשים להורות כי התביעה נגדם בתיק זה נמחקה מכוחו של פסק הדין הראשון.

המבקשים ישלמו למשיבה שכר טרחת עורכי דין בסכום של 5000 ש"ח.

בהתאם להחלטה שניתנה בתום קדם המשפט שהתקיים ביום 12.7.11, תינתן החלטה בבקשות 33 ו-34, שהוגשו בסמוך למועד קדם המשפט, במועד קרוב.

קדם משפט נוסף, ויש לקוות אחרון, יתקיים ביום 28.12.11 בשעה 13:00.

ניתנה היום,  י"ב תמוז תשע"א, 14 יולי 2011, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: